פאטמה, אישה בדואית שנולדה בכפר בירדן וגרה כיום באחד הכפרים הלא מוכרים בנגב, היא אחת המשתתפות בקבוצת מעגלי נשים של קרן בכבוד שפעלה בשנת 2015/16. זו הייתה הקבוצה הראשונה בפזורה שנמשכה כל השנה ללא נשירה של משתתפות.
פאטמה היא בת 26 שנים, אימא ל 6 בנות, אין לה בנים. המשפחה של פאטמה רחוקה ממנה וההיא סיפרה במפגשים שמצב משפחתה בירדן מקשה עליה מאוד.
פאטמה התחתנה בגיל 18 ועברה לגור בארץ, היא חווה בדידות קשה, עקב המרחק הגדול ממשפחתה הגרעינית והקשר היחיד שלה כיום הוא עם המשפחה של בעלה.
את רוב השעות של היום היא מבלה בבית ובשמונה השנים שחיה בישראל, נסעה רק פעמים לבקר את ההורים שלה בירדן ובשאר הזמן היא מבלה ביישוב.
חשוב לציין שפאטמה איננה בעלת אזרחות ישראלית ולכן אין לה זכויות, והיא כמעט ולא מדברת עברית.
במפגשים הראשונים פאטמה לא הרבתה לשתף ולדבר, הייתה אחת המשתתפות השקטות ביותר. התהליך החשוב שעברה במפגשים הוא היכולת שלה לשתף ולדבר ולבקש את העזרה של שאר הנשים שהפכו להיות חברות קרובות אליה לאחר מספר מפגשים.
במהלך המפגשים סיפרה כי בעלה החליט להתחתן עם אישה שנייה, דבר המקובל לפי תרבות המגזר הבדואי, במיוחד לגבר שרוצה בכל מאודו בן זכר. פאטמה לא הביעה התנגדות בפני בעלה אבל התמודדה עם קושי נפשי ורגשי גדול מאוד ומצבה התדרדר לכדי מצב נפשי קשה שהתבטא בחוסר תיאבון, וכן חדלה להגיע למפגשים בקבוצה.
במפגש אישי שהתקיים עם המנחה של הקבוצה סיפרה, כי היא רוצה לברוח לירדן אבל לא יודעת מה יהיה עתידה ללא הבנות וללא תמיכה. המנחה הצליחה לשכנע את פאטמה להגיע שוב למפגשי הקבוצה ולנסות לשתף את שאר החברות. מייד לאחר ששיתפה אותן החליטו הנשים להירתם ולסייע לה.
הבנות בישוב קיבלו אחריות שכל יום מישהי תבקר אותה ואם יהיה משהו חריג, להודיע למנחה באופן מיידי. בד בבד הצליחה המנחה, יחד עם שותפים מהישוב, לסדר לפאטמה עבודה באחד מגני הילדים בישוב. פאטמה גילתה מוטיבציה והיציאה לעבודה גרמה לה לייצר קשרים קהילתיים חדשים שנתנו לה תמיכה. היציאה לעבודה העצימה אותה ואת אמונתה בכוחות הפנימיים שלה והיכולת שלה להתמודד עם סוגיות חיים מורכבות. ללמוד לשתף, להיעזר ולקבל תמיכה.
פאטמה נמצאת בתהליך משמעותי עבורה, הופכת מאישה בודדת לאישה עם חברות, חזקה יותר, עובדת, עצמאית יותר ןמועצמת- כל זאת בזכות המפגשים של מעגלי הנשים ברהט.